מה הקשר בין בעיית פרמי לניהול מוצר?

היום אני רוצה לדבר על בעיית פרמי. מבחינתי היא מושג חובה לכל מי שנמצא בתחום פשוט כי היא מגדירה שיטה מאוד יעילה ללפרק נושאים גדולים לחתיכות קטנות.
אנריקו פרמי היה פיזיקאי מפורסם (חתן פרס נובל לפיזיקה ב1938) שרלוונטי לעינינינו כי הוא נודע בזכות יכולת האומדן המדויקת שלו כמעט ללא צורך בנתונים ממשיים.
ואיך פרמי עשה את זה?
פרמי היה מפרק את הבעיה לחתיכות קטנות ואז לכל אחת מהחתיכות נותן הערכה. הדגש הוא על הערכה כמה שיותר מבוססת כדי שהשלם שמורכב מסכום חלקיו, יהיה מדוייק גם הוא.

הדוגמא המפורסמת ביותר לנושא היא שאלת "כמה מכווני פסנתרים יש בשיקגו" ?
ברור שאין לנו מושג לגביי נתון כזה. אבל הדרך להגיע למספר דיי מדוייק זה קודם להבין את הרקע – כל נושא כיוון הפסנתרים, משם לעבור למשתנה הרלוונטי – מכווני הפסנתרים ובשילוב של שני הנתונים לקבל הערכה של כמה מכווני פסנתרים גרים בעיר.
אם מעניין אתכם החישוב המדוייק, בוויקיפדיה פירטו את כל שלבי התהליך:

כ-5 מיליון תושבים גרים בשיקגו.
בממוצע, גרים 2 אנשים בכל בית.
אחד מתוך כ-20 בתים מחזיק פסנתר.
פסנתרים מכוונים בממוצע פעם בשנה.
למכוון פסנתרים לוקח כשעתיים לכוון פסנתר, כולל זמן הגעה.
מכוון פסנתרים עובד 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, 50 שבועות בשנה.

על פי הנחות אלו נוכל לחשב כי מספר כיווני הפסנתרים בשיקגו בשנה הוא:

(5 מיליון איש בשיקגו) : (2 אנשים בכל בית) × (1 פסנתר/20 בתים) × (1 כיוון לכל פסנתר שנה) = 125,000 כיווני פסנתרים בשיקגו בשנה.

לכן, מכוון הפסנתרים הממוצע מבצע:

(50 שבועות/שנה) × (5 ימים/שבוע) × (8 שעות/יום) : (כיוון פסנתר אחד בכל שעתיים) = 1000 כיווני פסנתרים בשנה לכל מכוון פסנתרים.

חלוקה תיתן:

(125,000 כיווני פסנתרים בשנה בשיקגו) : (1000 כיווני פסנתרים לשנה לכל מכוון) = 125 מכווני פסנתרים בשיקגו.

"בעיית פרמי" – ויקיפדיה

ניתוח פרמי בחיי מנהל מוצר

הנושא של תחזיות ובעיקר איך בונים אותן פוגש את מנהל המוצר בכמה תחנות בחייו; קודם כל בראיון העבודה, אחר כך בתוכניות העבודה שבונים כל שנה ולבסוף בתכנון פרוייקטים חדשים. מנהלי המוצר צריכים לדעת איך לקחת נושא גדול ואמורפי ולפרק אותו לחתיכות קטנות ומדידות.

נתחיל מראיון העבודה: באחד הראיונות היותר זכורים לי, המנהל המראיין שאל אותי – כמה חלונות יש בבנייני העזריאלי?
לכולנו ברור שלא היה לי מושג מה התשובה ולצערי אני גם אגיד שהתגובה הראשונה שלי הייתה תגובה של קוצר רוח שנבע מחוסר היכולת שלי להתמודד עם הבעיה. לא היה לי מושג איך אמורים לענות על שאלה שלא הייתה בטווח הידע שלי ולמזלי הרב המראיין ובעתיד גם הבוס שלי הנחה אותי בשלבים השונים של התהליך עד שיכולתי לתת תשובה הגיונית ומנומקת.

הרבה מנהלים אוהבים לשאול שאלות מהסוג הזה בשביל לראות איך אתם מפרקים את הבעיה לחתיכות קטנות ואיך אתם מתבססים על מקורות ידע רלוונטיים בשביל להגיע לפתרון.
בתור הכנה לראיונות עבודה אני ממליצה להתאמן על סוג החשיבה הזה ולזכור בראיון להסביר כל אחד משלבי החשיבה שלכם. כי זה המקרה הקלאסי של מה שמשנה זאת הדרך ולא הפתרון.
ואגב אל תתביישו להשתמש בהנחות עבודה לחלקים הממש קטנים של הפתרון. למשל: אני מניחה שבכל שורה של מגדל מרובע יש 8 חלונות. זאת אבן בניין בסיסית כדי שתוכלו לבנות עליה את שאר החישוב שלכם.

בהמשך גם בשלב תיכנון תוכניות העבודה או אפילו התחלה של פרוייקטים חדשים – אתם נדרשים לבצע הערכות, לפעמים עם כל המידע נתון ולפעמים עם הערכות מעורפלות.

כאן אני זוכרת שנה שבה הייתי אחראית לתכנן פרוייקט שעמד בפני עצמו ודרש פיתוח של פיצ'ר מהסוג שעוד לא היה קיים אצלינו. אז מצד אחד דובר על משהו שנמצא קרוב לתחום הידע שלי כי הכרתי את השוק ואת השחקנים ומצד שני לא ידעתי איך להעריך את הפיצ'ר עצמו – כמה פיתוח הוא ידרוש, אזו עבודה, מה יהיו המשמעויות העסקיות וכמה נצטרך להשקיע בו.
לכן התחלתי ממחקר מתחרים ומחקירת כל התחומים שרלוונטיים לשאלה שלי. וכך אם מצאתי בעיתונות או במחקרים אומדן כללי שיכל לעזור לי, השתמשתי בנתון בשביל לנסח השערה כאשר בכל שלב אני מסבירה למה אני משתמשת בנתון וכמה חשיבות שאני מייחסת לו מתוך החישוב הכללי.

הרבה פעמים יש שאלה גדולה והרבה יותר נח לעכל אותה בחתיכות קטנות וזה בדיוק מה שהטכניקה של פרמי עוזרת לנו לעשות.

תגובה אחת בנושא “מה הקשר בין בעיית פרמי לניהול מוצר?

השאירו תגובה